חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי- מאמר מאת עו"ד אביתר ידעי על מהות החוק ואופן דרכי הפעולה

במאמר זה, חדל"פ – מה עורך הדין יעשה בשבילך, נותן עו"ד אביתר ידעי סקירה קצרה אך מעמיקה לטובת אלו המחפשים להבין כיצד עליהם לפעול ולמה הם צפויים יחד עם עו"ד חדלות פירעון וחובות.

ההליכים שיבוצעו ע"י עו"ד לחדלות פירעון וחובות ולמי הם מתאימים?

הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי, או בשמם הקודם "הליכי פשיטת רגל", אלו הליכים המבוצעים לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי תשע"ח – 2018 ומטרתם הינה להסדיר את חובותיו של האדם הקרוי בסעיפי החוק "יחיד" ולשקמו כלכלית כך שיחזור במהירות האפשרית למעגל העובדים ומשלמי המיסים.

הליך חדלות פירעון, כפי שיפורט בהמשך, אמור לתת מענה למשקי בית פרטיים אשר אינם יכולים לעמוד בהתחייבויותיהם, עוסקים מורשים וזעירים אשר נקעו לקשיים וכן תאגידים שונים.

בהתאם לשמו של החוק, אחת המטרות העיקריות של ההליך היא שיקומו הכלכלי של החייב והשבתו למעגל משלמי המיסים וזאת מתוך הבנה והכרת המציאות, שכל עוד אותו אדם מצוי בחובות ונרדף על ידי נושיו, היכולת שלו לשלם לנושיו את חובותיו מוגבלת ביותר והתמורה שלו לקופה ולכלכלת המדינה נפגעת בצורה משמעותית כמו גם היכולת שלו לחסוך לעת זקנה, כך שמכל הבחינות המחוקק מצא כדאיות בהסדרת חובותיו של אותו אדם כפי שיפורט להלן.

אופן קבלת ההחלטה באם לפנות לעו"ד לחדלות פירעון וחובות:

ההחלטה באם לפנות להליכי חדלות פירעון, צריך ותיעשה במשותף יחד עם עורך דין המומחה בתחום חדלות הפירעון.

אין טעם להמתין עד שהנושים יחלו בהליכים לגביית החובות כנגדכם, קרי יגישו תביעות, יפתחו תיקי הוצאה לפועל ויטילו עיקולים, אלא יש לפעול בחוכמה וכבר כאשר מזהים כי התזרים העתידי לא יאפשר לכם לעמוד בהתחייבותכם כלפי הנושים , בנקים, חברות אשראי, מיסים וכו..

פניה לעורך דין בזמן הנכון והקדם האפשרי, מחד תעמיד את גובה החובות על ערכם המינימלי ומאידך תחזק את תום הלב שלכם בפני בית המשפט והנושים.

עם פנייתכם לעורך דין, על העורך דין לבדוק תחילה את מצבת החובות, הגורמים להם אתם חייבים, המצב בו נמצא החוב מבחינת גבייתו, ומצבת הנכסים העומדים לרשותכם לצורך פירעון החובות.

העדיפות הראשונה הינה להסדיר את החובות ישירות על מול הנושים ללא צורך בנקיטת הליכים משפטיים. במצב זה יפנה העו"ד לכלל הנושים וינהל עימם מו"מ במטרה להשיג הבנות במסגרתם יוסדרו החובות באמצעות פריסתם, מחיקתם או מחיקת חלק מהחובות תמורת תנאי תשלום כאלה או אחרים.

ניהול נכון של המו"מ מול הנושים יכול ויניב הסדרי חוב מוקדמים אשר יחסכו זמן וכסף לכלל הצדדים.

ככל והמו"מ עם הנושים לא יצלח או שמצבכם הכלכלי אל מול גובה החובות לא יאפשר הסדרתם ישירות אל מול הנושים, תתקבל החלטה משותפת לפנות לבית המשפט בבקשה למתן צו פתיחת הליכי חדלות פירעון.

אז החלטתם לפנות לעו"ד לחדלות פירעון וחובות – אך זה עובד?

כאמור מטרת החוק הינה הסדרת החובות של החייב ושיקמו הכלכלי והכל במהירות האפשרית. לכן עם קבלת ההחלטה יכין עוה"ד בקשה מסודרת לבית המשפט במסגרתה יסביר לבית המשפט מה מקור ההסתבכות, מה מצבכם הכלכלי (ואם יש צורך גם הרפואי) במועד הגשת הבקשה וכיצד בכוונתכם להשיב את החובות בהתאם ליכולתכם.

יוער כי בקשה מעין זו מוגשת לבית המשפט בחובות הגבוהים מסך כולל של כ-166,000 ₪ (נכון למועד כתיבת מאמר זה). כאשר החובות נמוכים יותר מוגשת הבקשה לרשות האכיפה והגביה (הוצל"פ) הם ההליכים מתנהלים כמעט בצורה זהה לאלו בבית המשפט. המשתנה הוא רק הגורם אצלו ההליכים יתנהלו.

ככל ובקשתכם תתקבל (ולרוב אם אין משהו חריג ביותר דוגמת חוסר תום לב משווע וכד') בית המשפט יוציא "צו תחילת הליכים" במסגרתו יכריז על פתיחת הליכי חדלות פירעון כנגדכם, יורה עיכוב כלל ההליכים הננקטים כנגדם לגביית החובות ועל איסור בפתיחת הליכים חדשים, על מתן צו שלומים חודשי ראשוני, יורה לכם על הגשת דוחות כספיים תקופתיים ויטיל על המבקש מגבלות מסוימות כגון איסור יציאה מן הארץ, איסור להחזיק בתאגיד, איסור לקבל אשראי וכו..

כלל המגבלות, ככל ולא הוטלו כבר בהליכים קודמים אותם נקטו הנושים כנגדכם, אין בהם באמת כדי להשפיע על מהלך חייכם שכן מצב חדלות פירעון הוא מצב בו ביר להניח כלל הנושים כבר סגרו את דלתות האשראי בפניכם.

יובהר כי ביחס לכל הגבלה ניתן להגיש בקשה ספציפית ומנומקת לבית המשפט בבקשה להסרתה וזה האחרון ידון בה נקודתית. לדוגמא, הסרת איסור היציאה מן הארץ מסיבות רפואיות, משפחתיות ואפילו לצורכי התאווררות.

ניתן לכם "צו פתיחת הליכים" – מה הלאה?

מיד עם מתן הצו, ממנה בית המשפט "נאמן" אשר ישמש כזרועו הארוכה של בית המשפט והממונה (הגוף מטעם המדינה המעורב בהליך לצורך פיקוח וכד'). הנאמנים הם עורכי דין אשר קיבלו אישור מהמדינה לשמש ככאלו. ישנה  רשימה מוגבלת של נאמנים לפי אזורים. לרוב הנאמן ילווה את כל התיק לאורך כל חייו עד למתן ההפטר לחייב וסגירת התיק.

תפקידו של הנאמן הוא לחקור את מצבו הכלכלי של החייב, לבדוק את נכסיו, לבדוק את גובה חובותיו, לוודא כי החובות נכונים ואמיתיים ולפסוק אותם, ולדווח לבית המשפט על ממצאיו.

לרוב יזמן הנאמן את החייב לפגישה תוך כ- 4 חודשים. לפגישה יתלווה עורך הדין שם יחקור הנאמן את החייב על מצבו הכלכלי על נכסיו והאפשרויות העומדות בפניו להסדרת החובות.

על הנאמן יהא להגיש את ממצאיו לממונה לקראת הדיון ב"צו השיקום הכלכלי" שיוסבר להלן. בדו"ח שיוגש לבית המשפט ולממונה תהיה כלולה גם תוכנית פירעון אשר תפרט את האופן בו ייפרע החייב את חובותיו לנושים ואת התנאים למתן צו הפטר לחייב מיתר חובותיו.

בד בבד  ותוך 6 חודשים, על הנושים של החייב יהא להגיש תביעת חוב במסגרתה יפרטו את גובה ומהות החוב אופן יצירתו וכמובן הוכחות לקיומו. יוער כי לחייב ישנה אפשרות לטעון כנגד החוב ועל הנאמן יהא להכריע בטענותיו.

חדלות פירעון ושיקום כלכלי – השלב הבא: "צו שיקום כלכלי" והפטר:

לאחר הגשת תכונית הפירעון ע"י הנאמן יתנהל דיון במסגרתו יבקש החייב ליתן לו צו שיקום כלכלי. הצו בעצם מורה על אישור תוכנית פירעון שלרוב תימשך 3 שנים בלבד בסופה וככל והחייב עמד בכל תנאיה יינתן לו צו הפטר מן יתר החובות אשר לא נפרעו.

לצדדים ישנה אפשרות לטעון כנגד תוכנית הפירעון. החייב יכול לטעון כי היא מעבר ליכולותיו והנושים יכולים לטעון כי היא מתחת ליכולותיו. בכל מקרה בית המשפט ידון בכל טענה לגופה לרבות טענות בהקשר לתום ליבו של החייב.

כאשר בית המשפט מגיע למסקנה כי תוכנית הפירעון נכונה ומתאימה, הוא יאשר אותה וייתן צו שיקום כלכלי שכשמו, מורה על שיקומו הכלכלי של החייב בהתאם לתוכנית הפירעון.

על החייב יהא לעמוד בדווקנות בתכונית הפירעון ולבצע את התשלומים החודשיים בזמם ובמועדם וכן לבצע הכשרה יעודת להתנהלות כלכלית נכונה ובכך יהא זכאי לקבל עם סיום תוכנית הפירעון את צו ההפטר המיוחל.

עו"ד לחדלות פירעון וחובות – מקרים חריגים והערות:

זכויות חייב בנכסים:

כאמור, על הנאמן לחקור את החייב ולהכין דו"ח יחד עם תוכנית פירעון המבוססת על ממצאיו. לעיתים הנאמן מאתר נכסים שונים כגון קופות גמל, השתלמות, נכסי דיור, ירושות וכו.. ישנם נכסים המוגנים מעיקול ומימוש דוגמת פנסיה וכספים סוציאליים אחרים, אך ישנם נכסים וזכויות שאינם מוגנים מעיקול. במקרים אלו על העו"ד של החייב לבחון כל נכס לגופו. מה מקור הזכויות בנכס, מה חלקו של החייב בנכס האם הנכס מוגן מעיקול וכו.. במקרים בהם קיימת לחייב דירה משותפת, יש לבחון בדווקנות מה גובה זכויות החייב בנכס, מה  שווי השוק של הנכס, מה הפדיון שיקום לקופת הנשיה בקיזוז דיור חלוף, מיסים וכו… ובמקרה הצורך לטעון כנגד הכדאיות במימוש הנכס ולהציע את פדיונו בצורה כזו או אחרת.

יודגש, כי מקרים בהם לחייב קיימות זכויות במקרקעין, יש לתכנן את ההתנהלות בהליך מבעוד מועד על מנת לצמצם הפתעות לא רצויות.

תוכנית הפירעון:

כלל תוכנית הפירעון תיארך כ-3 שנים. במקרים מסוימים ישנה אפשרות לקצר את תוכנית הפירעון. אם בגלל מצבו של החייב ואם בשל גורמים נוספים אחרים אותם י להסביר לבית המשפט.

בכל מקרה כל בקשה לקיצור תקופה תוגש לבית המשפט בצורה מפורטת ותידון על ידו.

קיימת גם אפשרות להקדמת תשלומים. כלומר, במידה ותוכנית הפירעון הינה כ-3 שנים במסגרתן על החייב יהא לשלם מידי חודש כ 1,500 ₪, קרי סה"כ כ-54,000 ₪, ולחייב קיימת אפשרות לשלם את כל הסכום או חלקו מוקדם יותר (לרוב באמצעות משפחה או חברים), על העו"ד להגיש בקשה מנומקת ולבקש לאשר את הקדמת התשלומים. לרוב בית המשפט נעתר ובכך זוכה החייב לצו ההפטר במועד מוקדם יותר.

הפטר לאלתר:

במקרים חריגים, יהא זכאי החייב להפטר לאלתר, קרי, הפטר מיד לאחר מתן צו השיקום הכלכלי וזאת מבלי לשלם ולו שקל אחד לקופת הנשייה.

רוב המקרים הזכאים למתן הפטר לאלתר, סובבים סביב מצב רפואי קשה, חייבים סופניים, מצבים נפשיים קשים, טראומות וכד'.. במצבים אלו ובשל מצבו של החייב, גם בית משפט, גם הממונה ולרוב גם הנושים, מבקשים לאפשר לחייב לפתוח דף חדש מיידי ללא צורך בהליך הארוך.

במקרים מעין אלו, על העו"ד להגיש בקשה מנומקת לבית המשפט אשר יידון ויחליט בכך לאחר שנתן אפשרות לכלל הצדדים ליתן עמדתם. מומלץ במקרים מעיין אלו להקדים בבקשה מסוג זה כבר בשלבים של תחילת ההליך ובכך לנסות לחסוך זמן מיותר לחייב ולצדדים.

חשבון בנק לחייב בחדלות פירעון:

תשומת לב, כי עמדת הממונה- המדינה והפסיקה הינה לאפשר לחייב לפתוח חשבון בנק על אף הליכי חדלות הפירעון בהם הוא נמצא. חשבון הבנק יתנהל ביתרות זכות בלבד, ללא אשראי לרבות כ.א. ללא שיקים, וללא האפשרות שהחשבון ישמש כבטוחה לצדדי ג'.

על החייב לפנות לבנק בו הוא רוצה לפתוח חשבון בעדיפות על בנק שאינו נושה שלו (לדוגמא בנק הדואר), להציג את הצו המאפשר לו לפתוח את החשבון (לרוב האיור לכך ניתן בכתב בצו פתיחת הליכים) ולפעול מול הבנק עד לקבלת החשבון החדש.

אל החשבון החדש יוכל החייב להפקיד את משכורותיו ולמשוך כסף על בסיס מזומן.

חובת תום הלב:

אחד היסודות החשובים ביותר בהליך חדלות הפירעון הוא תום הלב. המחוקק אומנם אפשר הליך מסודר וברור לחייבים אשר נקלעו לקשיים, אך חידד את הדרישה לתום הלב מצד החייב.

תום הלב נדרש הין בהיבט של היווצרות החובות, קרי לא יינתן הפטר  לחובות למדינה (המנוהלים במרכז הקנסות), לא יינתן הפטר לחוב מזונות, לא יינתן הפטר לחוב אשר נוצר בשל נזק פלילי וכו…. במקרים מסוימים עצם קיומם של חובות כאלה ללא פירעון, יצביעו על חוסר תום ליבו של החייב ויסכלו מתן צו שיקום כלכלי.

גם הדרישה להתנהלות בתום לב במסגרת ההליך עצמו הינה מהותית. על החייב להגיש את הדוחות הכספיים בזמן, עליו לשתף פעולה באופן מלא עם הנאמן ולחשוף בפניו את מלוא התמונה הכלכלית המלאה שלו ולקיים את כלל החלטות בית המשפט והצווים הניתנים בעניינו.

במקרים בהם נקבע כי החייב אינו מתנהל בתום לב, הדרך לביטול ההליך והטלת סנקציות נוספות קצרה.

עו"ד חדלות פירעון וחובות – מה עורך הדין יעשה בשבילך – סיכום:

חוק חדלות פירעון הוא פתרון מעולה לאלו אשר נקלעו לקשיים כלכלים ומבקשים לפתוח דף חדש. לצד הפתרון וההקלות ישנם חיובים ומטלות בהם על החייב לעמוד בצורה דווקנית שאם לא כן ההליך יבוטל.

ההליך מצד אחד מאפשר לחייב לצאת לדרך חדשה ומצד שני מאפשר לנושים להיפרע ככל האפשר מן החייב ונכסיו במהירות וביעילות האפשרית.

עו"ד אביתר ידעי ייצג כ-15 שנים את הבנקים הגדולים במשק וחברות האשראי ושימש כבעל תפקיד בבית המשפט מטעם נושים פיננסיים. הניסיון שצבר וההיכרות הרחבה עם נבכי המערכת מאפשרים לו מרחב פעולה גדול לטובת לקוחותיו.